השופט משה יועד הכהן
כתב האישום
1. על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.8.08 הגיעה המתלוננת ש', ילידת 26.5.90 (להלן - המתלוננת), יחד עם חברתה א' (להלן - א') מבית שמש לירושלים, במטרה לבלות בפאב "טריפל" שבמרכז העיר. בסמוך לשעה 23:00 הגיע אל הפאב שמעון ידען, אחיו של הנאשם (להלן - שמעון וגם שימי), שהוא ידיד ותיק של המתלוננת ושל א', והצטרף אל השתיים. סמוך לשעה 01:00 יצאו השלושה מן הפאב ויצאו יחד למלון הדירות מבוא ירושלים, שם, באחת הדירות, התגורר הנאשם.
2. המתלוננת, א', ושמעון נכנסו לדירה ויחד עם הנאשם ישבו בסלון ושוחחו. במהלך שהותם ובשל שעת הלילה המאוחרת, פנתה המתלוננת לנאשם ולשמעון בשאלה: "איפה ישנים?", והנאשם השיב לה : "נסתדר". לאחר מכן נכנסה המתלוננת לחדר השינה של הנאשם, שם, ציינה בפניו, לפי הנטען בכתב האישום, כי אין היא מתכוונת לקיים עמו יחסי מין, וכי בכוונתה לישון בלבד. לאחר מכן, נרדמה המתלוננת במיטתו של הנאשם.
3. בשעה שאינה ידועה למאשימה, הקיצה המתלוננת משנתה בשל כך שהנאשם החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה בניגוד לרצונה. המתלוננת ניסתה להדוף את הנאשם מעליה, אולם, הנאשם המשיך במעשיו, תוך שהוא - בנוסף - מנשק את המתלוננת בצווארה ונוגע בחזה.
4. המתלוננת ביקשה מהנאשם כי יחדל ממעשיו, ובמשך דקות אחדות, ניסתה להדוף אותו מעליה, אך לשווא. הנאשם סתם את פי המתלוננת בכף ידו, והמשיך והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, עד שהגיע לסיפוקו. מיד אחר כך, קמה המתלוננת ועזבה את דירתו של הנאשם.
5. בגין המעשים המתוארים לעיל, מיוחסת לנאשם עבירה של אינוס - עבירה לפי סעיף 345 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - החוק).
תשובת הנאשם לאישום
6. ביום 9.6.10 מסר הנאשם מפי סנגורו, עו"ד אשר אוחיון, תגובה מפורטת לכתב האישום. לגבי מטרת בואה של המתלוננת לירושלים, ולגבי הבילוי המשותף בפאב יחד עם אחיו, אישר הנאשם את הדברים, לא מתוך ידיעתו האישית, אלא מתוך חומר הראיות בתיק. לגבי מועד הגעתם של המתלוננת, א' ואחיו שמעון אל הדירה, מסר הנאשם כי לפי מיטב זיכרונו, השלושה הגיעו, ככל הנראה, מאוחר יותר מן השעה הנקובה בכתב האישום, אך אינו יודע זאת בבירור, מכיוון שהיה רדום בעת הגעתם. לפי גרסתו, לאחר שהגיעו השלושה לדירה, וכששמעה המתלוננת כי הדירה שייכת לנאשם, שהיה כאמור, ישן בחדר סגור, היא ביקשה לראות את תמונותיו של הנאשם. לאחר שהוצגו בפניה התמונות, היא התלהבה מאוד מגופו של הנאשם ויזמה מהלך להעיר את הנאשם. כל הפרטים הנ"ל, כך מסר ב"כ הנאשם, אינם נובעים מידיעתו האישית, מאחר שהיה רדום כל אותה העת.
7. לדברי הנאשם, הוא התעורר מקולה של המתלוננת שנכנסה לחדר והפצירה בו להצטרף לחבורה שישבה בסלון. לדבריו, לאחר הפצרות נענה לבקשה וישב בסלון עם המתלוננת, שעה שאחיו ישב עם א'. לגרסת הנאשם, הנוכחים צפו בסרט, כשבמהלכו נגעו הנאשם והמתלוננת זה בזה, ואז ביקשה ממנו המתלוננת להיכנס ולישון יחד איתו בחדרו של הנאשם. לגרסת הנאשם, השניים נכנסו לחדר וקיימו מגע מיני, שקדמו לו מגעים גופניים הדדיים. המדובר, לגרסת הנאשם, במגע מיני מלא בהסכמה. במהלך המגע המיני ובטרם הגיע הנאשם לסיפוקו המיני, הפסיק אותו הנאשם "כי פשוט היה עייף". הנאשם הסביר כי הוא הוער בשעה 02:30 בלילה לערך, הוא היה עייף ולא יכול היה להמשיך את המגע המיני, והפסיק אותו טרם הגיע לסיפוקו. הסברו של הנאשם לגבי תלונתה של המתלוננת כי הנאשם אנס אותה, יוצא מנקודת הנחה שהפסקת המגע המיני על ידי הנאשם יצרה פגיעה אצלה המתלוננת, שכנראה יש לה רגישויות כאלה או אחרות, ויכול להיות שהיא נפגעה ממהלך כזה או אחר של הנאשם.
הראיות במבט-על
8. ברקע הדברים ראוי לציין, כי לאחר שנגבו הודעתה הראשונית של המתלוננת וכן הודעות מפי הנאשם ואחיו שמעון, בחודש אוגוסט 2008, החליטה המאשימה לסגור את התיק נגד הנאשם מחוסר ראיות מספיקות. המתלוננת הגישה ערר על אותה החלטה. הערר התקבל ובעקבותיו חודשה החקירה שבמסגרתה נגבתה, בחודש מרץ 2009, הודעה מפי א' ורק בחודש ספטמבר 2009, הודעה מפי אדם. לאחר גביית אותן הודעות, החליטה המאשימה להגיש כתב אישום נגד הנאשם, וזה הוגש ביום 26.4.10.
9. מטעם המאשימה העידו בבית המשפט המתלוננת, חברתה א' שנלוותה אליה לפני האירוע, במהלכו, מחוץ לחדר השינה, ולאחריו, וכן ידידה של המתלוננת, אדם קופלה (להלן - אדם), שלביתו הגיעה המתלוננת לאחר האירוע ושהתה בו במשך שלושה ימים. כמו כן, העידה השוטרת, רס"מ שולי מזרחי, שבאמצעותה ביקשה התביעה להגיש את ת/15. מזכר זה, תיעד שיחה בין השוטרת לבין אחיו של הנאשם, שמעון, שהיה רשום במקור ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום, אך התביעה ויתר על העדתו. בסופו של יום לא הוגש המזכר באמצעות העדה. העדה העידה כי ביקשה משמעון למסור לה את מספר הטלפון של הנאשם, לא קיבלה אותו ממנו, וביקשה מהאח שיעביר לה את המספר בהמשך, אך האח לא חזר אליה.
10. בנוסף, העיד החוקר, רס"מ דן רוזנברג, באמצעותו הוגשו המזכרים ת/5, ת/6, ת/7, ת/8 ות/9 שתיעדו שיחה עם אחי הנאשם, וכן ניסיונות שנעשו לאתר את א' ואת אדם לצורך גביית הודעות מהם. עוד העידה החוקרת גליה מרום שתיעדה בת/11 את הגעת המתלוננת יחד עם אמה למש"ל (מרכז שירות לאזרח של המשטרה), לצורך קבלת טופס בדיקה רפואית, ואת תוכן שיחתה עם המתלוננת ואמה והתרשמותה מן המתלוננת. כמו כן, הוגשו באמצעות החוקרת, רס"מ מירב בוזנה, ת/12 ות/13, שתיעדו את המהלכים שקדמו לגביית עדות המתלוננת, ואת התנהלותם של א' ושל אדם שנלוו אליה. עוד הוגשו מטעם המאשימה הודעתו של הנאשם במשטרה מיום 18.8.08, ת/1, וכן תיעוד דיגיטלי של ההודעה, ת/2.
11. מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו. כמו כן, הוגשה בהסכמה הודעתו של אחיו, שמעון ידען, ת/14.
יריעת המחלוקת שבין הצדדים
12. יריעת המחלוקת שבין הצדדים מצומצמת יחסית, שכן הן המאשימה והן ההגנה מסכימים כי בין הנאשם לבין המתלוננת התקיימו יחסי מין מלאים. אולם, שעה שהנאשם טוען כי יחסים אלו התקיימו בהסכמה, ואף מתוך רצון ויוזמה של המתלוננת, טוענת המתלוננת, כי מדובר במעשה אונס שבוצע בגופה ללא הסכמתה. כאשר, לטענתה, החדיר הנאשם אצבעות לאיבר מינה בעודה ישנה, ולאחר מכן, משהתעוררה, ועל אף התנגדותה, החדיר את איבר מינו לאיבר מינה.
תמצית ראיות התביעה
עדות המתלוננת